מהי התאוריה הסולונרית?
 
בשנת 1926 ג'ון אלדן נייט עיבד וליטש את המידע שאסף בפלורידה .המידע עסק בתופעות שמשפיעות על התנהגות הדגים ולתופעה שחקר הוא קרא  בשם סולונר (Solunar).
סול בשביל השמש ו- לונר בשביל הירח.
ג'ון אלדן נייט הכין רשימה של 33 גורמים אשר משפיעים או שולטים על ההתנהגות היום-יומית של דגי המים המלוחים והמתוקים כאחד.
כל נתון ודבר  שיכול היה לו להיות השפעה וקשר נחקר ונלקח בחשבון.
 
אחד אחר השני נחקרו כל הגורמים מתוך הרשימה ונדחו, רק שלושה מתוכם  הצריכו מחקר מעמיק ומקיף יותר.
 
 השלושה היו:    השמש -  הירח - זמני הגאות והשפל.
 
השמש
 
מכיוון שמחזוריות השמש הייתה זהה  יום אחרי יום, ולא השתנתה הוסק מהמחקר שלשמש אין שום השפעה או השפעה קטנה .
 
 
 
פעולת הצפייה והמחקר של התנהגות  הדגים הייתה זהה לאורך היום והלילה, ולכן נמצא שהירח הינו גורם  משפיע ומכריע.
 
גאות ושפל
 
גאות ושפל? כאן הבעיה הייתה גדולה יותר.הרי ברור שאין מצב של גאות ושפל בנחלים ונהרות שבהם חיים דגי מים מתוקים שגם הושפעו מהתופעה.אולם עדיין לא ניתן להתעלם מהעובדה שגאות ושפל תמיד הדריכו ונתנו לאנשים תקווה לדייג טוב.
 
 
האם ייתכן שהתמריץ להתנהגות שונה של הדגים נמצא יותר בהשפעה של השמש והירח על מצב הים , יותר מאשר מצב הרוח או הזרמים על הים עצמו ?
 
בעת ביצוע המחקר המקורי נלקחו בחשבון רק הזמן המשוער של הירח המלא והירח החסר .
במהלך המחקר הוברר בהדרגה שישנן  גם חצאי עונות של פעילות במהלך החודש .חצאי עונות אלו הופיעו בין שתי העונות העיקריות.
העונות העיקריות נקראו העונות הראשיות (מייג'ור פריוד) ושתי העונות היותר קצרות נקראו העונות השוליות (מיינור פריוד).
 
עוד מחקר משכנע בעניין  נערך על ידי  דוקטור פראנק א. בראון , ביולוג מהאוניברסיטה הצפון מערבית.
 המחקר נערך בקבוצת  חלזונות חיים שהוטסו למעבדה שלו ליד שיקאגו.
החלזונות פתחו את הקונכייה שלהם באופן קבוע במהלך זמן הגאות.
ד"ר בראון רצה לבדוק האם יש קשר ישיר בין הדברים, כלומר האם השינוי נבע ממצב הים (גאות) או השינוי הושפע ישירות מכוחות הירח עצמו.
הוא הניח את החלזונות בתוך כלי עם מים והרחיק אותם מכל מקור שמש אפשרי, בשבוע הראשון החלזונות המשיכו לפתוח את הקונכיות שלהם במקביל לזמן שיא הגאות שהיה במקום שממנו הם הובאו.
אולם  בשבוע השני החלזונות פתחון את הקונכיות שלהם ,כל אימת  שהירח היה באופן ישיר מעליהם או מעל  הקרקע בשיקאגו,דהיינו במקום החדש שבו הם נמצאו.
 
המדען נייט פרסם לראשונה את הטבלה הסולינראית שלו ב1936.
אז כמו היום מחשבים את הזמנים המדויקים של כל טבלה בהתחשב במיקום הגיאוגראפי שבו אתה נמצא .(מזרח ומערב)
כמו כן יש להזין את  נקודות בסיס (איזור זמן) שבו אתה נמצא תוך התאמת השעה המדויקת תוך כדי התחשבות במערכת "שעון קיץ" במידה והופעל במקום.
נתוני הטבלאות מעוגלים לכל עשר דקות.
 
 
הוכחת התאוריה
 
כדי להוכיח  ולאמת  את התיאוריה הסולונארית, ערך נייט מחקר שיטתי נוסף.מחקר זה בדק רישומי מידע ותפיסות של שיאי דייג מוכחים ומתועדים .ברישומי תפיסות אלו חיפש נייט את הדגים הגדולים ביותר שנתפסו כבודדים  ואת התפיסות עם כמויות הדגים הגדולות ביותר.
הוא חקר 200 תפיסות כאלה בקירוב ומצא שביותר מ – 90  אחוז מהתפיסות שבוצעו  לא היה ירח (ירח חסר) בזמן התפיסה ובמקביל אפקט התקופה הסולונארית היה בשיאו.עובדה נוספת וחשובה שנמצאה היא שרוב התפיסות בעצם בוצעו  בתקופות העיקריות (מיג'וריות) של החודש  בלוח הסולונארי.
 
 
ימי שיא
 
כעת ולאחר המחקר , ידוע ומוכח שהשמש והירח הם הגורמים והמשפיעים  העיקריים על כל  האנרגיות הכוכביות שבאופן יומי משפיעות על  כדור הארץ ועל כל צורות החיים שבו.
הימים במהלך החודש של ירח חסר וירח מלא יעניקו את ההשפעות החזקות ביותר .
 
חודשי שיא
 
חודש יוני תמיד איחד את השפעת השמש והירח יותר מכל חודש אחר.
 
במהלך תקופת הירח המלא ,השמש והירח הם כמעט הפוכים אחד מהשני ויש רק מספר מועט של דקות שעוברות מבלי שאחד מהם נמצא בשמיים שלנו.
 
במהלך הירח החסר השמש והירח פועלים בקצב כמעט זהה של תנועה בשמיים ביחד בכוחות מאוחדים.
 בגלל האינטראקציה בין המחזורים הלונארים(ירח) לסולארים(שמש), לא יהיו שני ימים או חודשים או שנים זהים אחד לשני.
 
זמני שיא
 
נהוג לחלק את הזמנים כדלהלן:
 
ברגע  שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן של  30 דקות עד שעה שבהן השמש זורחת או שוקעת, אתה יכול לצפות לפעילות דיג נהדרת !
 
ברגע שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן של זריחת הירח או שקיעת הירח ,  אתה יכול לצפות לפעילות אף יותר גדולה!
 
ברגע שהעונה הסולונארית מתרחשת במהלך הזמן שיש ירח מלא או ירח חסר אתה יכול לצפות לפעילות הטובה ביותר באותה העונה.
 
זמני העונות
 
כל דייג יודע שדגים לא אוכלים כל הזמן. כמו כן ידוע לכולנו שישנם פעמים לעומת זאת שהדגים אוכלים בטירוף והכול, מפיתיון חי ,טרי ואיכותי ועד פיתיון מלאכותי (דמויים).
הסיבות לכך לפי דבריו של נייט הן סדר הדברים והשעות בהתאם לעונה הסולונארית.
 
בדרך כלל  פעילות הדגים היא במהלך הזריחה והשקיעה של השמש אבל הדייג האמיתי ובעל התוצאות הטובות ביותר של היום מתרחש בשעות המזדמנות בהתאם לטבלה .
במידה ומזג האוויר ומצב האוכל בים הוא טוב הדג יהיה פעיל למשך שעה עד שעתיים באותן השעות.
 
ימי הדייג הטובים ביותר
 
למי שנוהג ורגיל לצאת לדוג בזריחה או בשקיעה כדאי ללמוד את הימים שבהם מובטח כמעט באופן ודאי דייג מצוין ואשר כדאי לכולנו להיות בים בימים ומועדים אלו.
 
הדיג הטוב ביותר מתרחש במהלך אותם ימים שהשעות הטובות ביותר בהתאם לטבלה הסולונארית מתרחשות בדיוק ובמקביל לזמן זריחת ושקיעת השמש ואשר בדיוק באותם הימים ישנו ירח מלא או ירח חסר.
 
נמצא והוכח כי כאשר המצב המתואר למעלה מתאפשר,  הדגים יינשכו ויינגסו בכל דבר אשר הם יראו או יריחו.
החוקים האלו כמעט מובטחים כאשר יש דגים בקרבת מקום.
 
זה לא סוד שהתקופות הטובות ביותר לדייג מתרחשות במקביל לזריחות ושקיעות השמש.זריחת הירח ושקיעת הירח מגבירים את פעילות הדיג ובתוספת ירח מלא וירח חסר פעילות הדגים באזור הופכת למטורפת..
 
ברגע שהזמנים מתאימים ומתחברים יחדיו , פעילות הדגים יכולה להיות מדהימה.
 
לבסוף, שינוי במזג האוויר המקומי בהתחשב בעונות ימגר ויחליש את התופעה לאט לאט.
 
צפה ולמד את מזג האוויר
 
כדאי ללמוד להשתמש בנתוני הטבלה בחוכמה .
גם עם נתוני הטבלה מראים על פעילות דיג ערה ומומלצת אך שעון הברומטר מראה ומצביע על מגמת ירידה , יש לצפות שהדייג יהיה חלש באותו היום אם בכלל.
כל חיה יכולה להריח ולדעת שסופה מתקרבת, ושינוי בטמפרטורה יגרום למעבר הדגים מהמים הרדודים למים העמוקים וההפך.
 
טמפרטורות קיצוניות, ומזג אוויר קיצוני תמיד יגרום לשינוי באפקט של התקופה הסולונארית,
ולשינוי תוצאות הדייג בכל יום, התיאוריה הסולונארית מראה את הזמנים הטובים והמומלצים ביותר לדייג אך אינה יכולה להיות אחראית על שינויים קיצוניים במזג האוויר כמו גם להיות אחראית על תוצאות הדיג במקום שבו אין דגים.
 
צפה בירח
 
דבר נוסף שיש לזכור בקשר עם העונה הסולונארית שההשפעה הסולונארית תהייה מאוד אינטנסיבית וחזקה בהתאם למיקום הירח.
בזמן ירח חסר וכשאין בכלל ירח בשמיים זה הזמן לפעילות הגדולה והאינטנסיבית ביותר של הדגים.
 
תהליך הגאות והשפל בים יכולים לשקף  את הפעילות האינטי נסיבת הזאת שנמשכת שלושה ימים ולאחר מכן דועכת ונעלמת.
 
דייגים חובבים רבים מתווכחים בניהם וחלקם טוענים שהגאות והשפל הינם הגורם המשפיע ביותר על הרגלי האכילה של הדג,יותר מאשר הירח עצמו.
חייב להיות ברור לכולנו כי מצב של גאות ושפל הינם תוצאה ישירה של צורת הירח וזוויתו ביחס למקום שבו אנו דגים.
 
מחקרים מראים כי מהלך יום טבעי של הדג ועוד מיני חיות אחרות אינו מקביל ושווה למהלך יום טבעי של בני האדם. השעון הביולוגי שלהם מתחשב בתקופה הלונארית, שזהו הזמן שלוקח לירח להופיע מחדש בנקודה מסוימת במהלך סיבוב אחד שלם של כדור הארץ (בממוצע 24 שעות ו53 דקות) תהליך זה נקרא זמני גאות ושפל והוא אשר מסביר למה הזמנים האלו מתאחרים בשעה כל יום, ולמה רוב הדגים (כולל את דגי המים המתוקים) יתקפו שעה מאוחר יותר כל יום (בהתאם לטבלה הסולונארית )
 
חישוב זמנים סולונארים
 
המפתח לחישוב זמנים סולונאריים  טמון בדיוק  היכולת לשרטט את המיקומים העכשוויים של השמש והירח בהתחשב במיקום שבו אנו נמצאים.
 
חישובים אלו הם מסובכים ונדרשות תוכנות ייחודיות כדי לחשב את הנתונים.
יש להקפיד ולהזין את המיקום הנוכחי שבו אתה נמצא ואת השעה הנכונה בהתאם לשעון גרינץ' ולהתעלם משעון קיץ במידה ויש.
 
סיכום של סקיפר
 
לסיכום ניתן לקבוע כי אכן ישנו קשר הדוק לכוח הירח וזמני זריחתו או שקיעתו לבין צורת ההתנהגות של הדגים.
בבואנו לצאת לדיג עלינו להתחשב בנתוני הטבלה אך זאת רק אם הדבר מתאפשר בידינו מבחינת לוח הזמנים האישי של כל אחד מאיתנו.
 
כמובן שאנו יוצאים לדיג על בסיס זמן פנוי כמו סופי שבוע ושעות מסוימות שלא תמיד נופלות או מתאימות לזמני הטבלה .
אולם כדאי מאוד לכולנו להקפיד ולהתעדכן בנתוני הטבלה ובמצב הירח ולנסות ולעשות מאמץ ולצאת לדיג קרוב ככל האפשר לימי השיא המומלצים.
בשלב ראשון אני ממליץ לכולם לעקוב אחר נתוני התפיסות בממשק הדוחות שלנו ולראות במקביל את מצב הירח שמופיע אצלנו בדף הבית.
אתם תגלו קשר הדוק ורציף בין ריבוי או מיעוט תפיסות לבין מצב הירח באותה התקופה.
כמובן שיש להתחשב גם בנתונים אחרים כמו , עונתיות סוג הדג,מצב מזג האוויר,איזור הדיג,שיטת הדיג ועוד.
 
אנו כאן באתר IFF מעדכנים באופן שוטף לטובת החברים את נתוני הטבלה בהתאם לאזור שלנו דהיינו ישראל .נתונים אלו יופיעו בדף הבית (בממשק הירח)
ובלוח השנה הבנוי באתר.
נתונים אלו יראו את הימים המומלצים ביותר לדיג בחלוקה הבאה:
 
חלש
בינוני
טוב
מצוין
 

תודה גדולה ל-
עידן מיכל שתירגם את המאמר מאנגלית לעברית.

עריכה לשונית ועיבוד - סקיפר

תודה לאתר  
Sportsmen's Page שהעניק לנו את הרשות להשתמש ולתרגם את המאמר

logo.gif
כל הזכויות שמורות